קצת מהלב |
|
אספר לכם משהו קצת משוגע, כשחייתי בת"א הלכתי לאיבוד נפשית ופיזית ,נכון עבדתי לא היה לי זמן לעצמי ואולי זה מה שדחק אותי לפינה אבל הייתי בודדה ,הכרתי בתמימות פסיכולוג שכמובן סיפרתי לו את סיפור חיי והוא הבין אותי, אמר את הדברים הנכונים , הכניס אותי ללב ולבית שלו...בבית שלו נאנסתי נשברו לי כול הצפיות בפנים נפגעתי עד עומקי נשמתי ואמרתי שהגיע הזמן לטיפול טוב ואינטנסיבי...במשך שנתים עם המטפלת שחיטתה לי בפצעים והשאירה אותם פתוחים מידי שבוע הדרדרתי לפגישות הקראיות של סקס וזה מה שהיה היא פתחה לי את הפצעים והם שמו לי מלח...לקח לי המון זמן להתייצב עד שעזבתי את העיר הגדולה שהכול זמין ופרוץ שם,המטפלת איבדה תקווה בי ועזבתי ,לאחר שנתים של הכרות ועם הידיעה שלה על הסכנה שניצבת בפני פעם אחרי פעם היא לא שלחה אפילו לא הודעה אחת ...נפגעתי ממנה כ"כ אמרתי שאני אדון לעצמי מעכשיו... ואז קיבלתי שיחה מהמרכז הרב תחומי לבנות שנפגעו ,באתי קשוחה עם אמירה ברורה שלא אספר לך דבר (למטפלת החדשה) לא היה צריך הרבה מפגשים כדי להבין מה זה החיבור בין מטופל ומטפל שכולם מדברים עליו!!
היא מדהימה היא קוראת אותי..היא משאירה אותי מטופלת ומחזיקה אותי חזק היא חושבת עלי ונותנת מעצמה..
ועכשיו?
עכשיו אני מוחזקת
מטופלת
ואין פצעים פתוחים
ואין מלח
אין סקס אקראי .
נשארו צלעקות נפשיות ואני מאמינה שאני יעמוד בזה ,אני יעמוד בחיים האלו ,אני אהיה מאושרת והכי חשוב אני אלמד עד שאהיה במקום שאעזור לבנות כמוני
|
|
|
|
|
 | נשמע נהדר, מרגישה בכיוון שהוא טוב לך? |
|
 | הטיפול? קשה אבל בכיוון טוב!!! |
|
 | ואו! היה לי מאוד קשה לקרוא אותך! ואו!!! |
|
|
|
|
|
|
| אני לא יודעת מה עברת במהלך חייך, אבל דרוש הרבה אומץ וחוזק נפשי בשביל לעמוד על הרגליים אחרי משברים גדולים, ובמיוחד לבטוח ולתת הזדמנות לאנשים חדשים כל פעם מחדש. לגבי הפסיכולוג שניצל אותך, לפי התיאור שלך, האם פנית למשטרה? |
|
| כן זה לא קל לקום אחרי משברים אבל זה הטבע שלנו לקום ולחיות... יש כאלה שחיים בדכרון וכאלה שמוצאים טעם טוב לחיים. זה חשוב. אני סיימתי עם המשטרה אחרי ששלחו אותי הביתה עם מכתב של "נסגר מחוסר ראיות ניתן להגיד עירור תוך 30 יום" במקרה אחר |
|
;){kind=link}