מכתב לילדה הקטנה

ואוו.
נשמע שאת מהעתיד ידעה מה את הולכת לעבור עכשיו בהווה ..
זה מעניין.
אבל יש משהו כואב בזה שגברים מתייחסים אלייך כאל רק גוף שאפשר לגעת בו ואת לא תגידי להם ' לא' כדי שהם יפסיקו.
כלומר הניצול והפגיעות הזאת מגיל צעיר עוד.
בבגרות זה כבר משפיע יותר אני חושבת.

זה מה שעברתי .
מה שקורה בקטנות משפיע יותר מאשר בבגרות,אבל תלוי תלוי

פאק.
אני מוריד בפנייך את הכובע.
זוכרת את הפוסט ההוא ששאלת אותי מה הדעה שלנו לגבייך? אז עכשיו אני גם יכול לעמוד מאחורי המילים שלי ולחזק אותן.

תודה ❤

הרגשתי את זה. הרגשתי אותך. בכל מילה. חיבוק ענק, קטנה 3>
באמת כאב לי לקרוא.

מצטערת שכאב לך :/
תודה מאמי❤
אני קצת עצובה

מה פתאום, אל תצטערי, באמת אכפת לי והכתיבה שלך מעוררת רגשות ותחושות. כמו סופות והוריקנים בחזה.
תודה ששיתפת, וחלקים ממני רק רוצים לרוץ אלייך כדי שלא תיהי עצובה לבד. אוהבת אותך.

תודה אהובה!❤

ואו!!!!!

תודה שהרגשת בנוח לשתף♥

האמת שבאמת לא סיפרתי את הדברים האלו בחיים. בצורה הזאת.
תודה שאת פה להקשיב ❤

את מדהימה וחזקה! תודה שאת משתפת ❤️

תודה מאמי!!!

אני מרגישה את הילדה הקטנה שבך כותבת ומתארת בהרבה כאב צורך בקרבה, אהבה, שיראו אותה שינחו אותה ופשוט אף אחד לא היה שם, לא ראה, לא בדק....אני מרגישה שהיום את נמצאת במקום שפוי יותר ואני מורידה בפנייך את הכובע שוב על היכולת להיחשף ולשתף מתוך מקום של כוח ולא חולשה

תודה רבה... היום אני באמת מקום יותר שפוי,קשה לצאת מיזה אני לא אומרת שלא אבל זה אפשרי פשוט עכשיו זה כמו פצע .. לפעמים יש פלסתר ולא מרגישים לפעמים הוא פתוח....
אני מרגישה שרק פה אני יכולה לדבר באמת.. בטיפול ממש קשה להגיד למשהי שאוננת בגיל 8 או שירדת לילד בן 7 בתור "משחק" אני עדיין מרגישה אשמה.

את לא צריכה להרגיש אשמה!!!!!!!!

גררתי ילד מסכן ל"משחק" שלימדו אותי . ואם עשיתי לו בעיות כמו שיש לי? אם הוא זכר את זה והתחיל לחפש מין? אולי גם לו זה התגלה בגיל מוקדם בגלל והיום הוא לא רואה בעיניים ?
או שפשוט..שכח וחיי את חיו בשקט כול הילדות... אין לי מושג מה שכן הם היו הנכדים של השכנה שלי ושהיינו קטנים תמיד היינו יחד והם כבר לא הגיעו בשלב מסויים .. אולי בגללי?

היית ילדה סקרנית שמגלה את העולם ...כשהייתי בת 9 בערך התגריתי בילד מהכיתה שלי כי רציתי ממנו תשומת לב והוא בתגובה רדף אחריי ונגע בי באיבר המין ועשה זאת כמה פעמים. אני זוכרת את תחושת ההשפלה שחשתי באותו רגע אבל אני חושבת שאני לא יכולה לכעוס עליו כי הוא היה רק ילד ובשבילו זה היה משחק כוחות וזה הכלי שהיה ברשותו. כמו להוריד לילד אחר את המכנסיים/תחתונים ...במקרה שלך את רצית להתקרב, תשומת לב ואלו הכלים שהיו ברשותך באותה עת. ולגבי הרגשות של הילד אני חושבת שהוא היה מבולבל בדיוק כמוך...את לא אשמה!!!

שיילה חיבוק חזק.

חיבוק

אין לי מילים פשוט חיבוק ענקי ❤
אישית אני חושבת שזה שאת בכלל משתפת (גם אם זה לשתף פה לחבורת זרים) זה משחרר וזה מקדם ובעיקר מראה על כמה את התקדמת משם...

תידה מאמי...כן זה באמת משחרר לשתף.

מאוד עצוב לקרוא. ♥
השארת אותי ללא מילים.

מניח שזה קשה לומר שאת חיה חיים רגילים אחרי התנסויות שכאלו, האם זה כך?
אני ממש מעריץ אותך על כך שאת מנסה ועדיין זה נראה לי כמעט בלתי אפשרי להיות "רגיל", אחרי התנסויות שכאלו.
מעריץ אנשים שכמוך שבכל זאת עוזרים לאחרים ויודעים לצאת מהעבר הזה.